ריסוק גזם הוא אלטרנטיבה ידידותית לסביבה, להתמודדות עם תוצר לוואי שמהווה חלק ניכר מהפסולת המיוצרת במדינה. למי שנדמה שמדובר רק בפסולת חקלאית, חשוב לדעת כי גזם עירוני בלבד מהווה כ-7%- 4% מהפסולת המוצקה המיוצרת במדינה, וכמובן שאין להתעלם מכמות הגזם שמצטברת כפסולת של גינות וחצרות פרטיים. ריסוק גזם מאפשר למחזר אותו – מדובר באופציה אקולוגית ביותר בהשוואה לדרך בה טופל גזם עד לשנים האחרונות – באמצעות הטמנת גזם או שריפתו.
סילוק גזם לאתרי הטמנה מבלי להעביר אותו תהליך ריסוק גרם בעבר לבעיות תפעוליות ולתפיסת נפח גדול באתרי הפסולת. לכן אסר המשרד לאיכות הסביבה על הטמנת גזם לא מקוצץ באתרי ההטמנה.
ביחס לאופציית השריפה, בתאריך ה-1 בינואר 2009, נכנס לתוקפו במדינת ישראל איסור שריפות גזם חקלאי. האיסור מתבסס על מחקרים שנערכו בישראל, לפיהם שריפות הגזם החקלאי אחראיות לכ-30% מפליטות הדיאוקסינים – מולקולות יציבות ורעילות ביותר, שלאחרונה הוכח כי קיים קשר ברור בינם לבין מקרי תחלואה ותמותה בבני אדם.
אז מה בכל זאת עושים עם כל הפסולת הזו? כאן נכנסת לתמונה האופציה הירוקה של ריסוק גזם.
ריסוק גזם – לצורך חיפוי קרקע
השימוש הפשוט והיעיל ביותר לתוצרי ריסוק גזם הוא חיפוי קרקע. מדובר בשיטה אקולוגית שימושית לטיפוח גינת הבית, וכן פתרון ידידותי לסביבה עבור גינות ושטחים ציבוריים. חיפוי קרקע הוא שיטה נפוצה בעולם המערבי והיא מתבצעת על ידי פיזור שכבה בעובי 8-15 ס"מ של גזם עץ מרוסק מסביב לצמחיה קיימת בגינה. יתרונות חיפוי הקרקע בגזם מרוסק הם רבים – ביניהם הפיכת הגינה לחסכונית יותר מבחינת צריכת המים שלה, מניעת צמיחת עשבים שוטים, העשרת הקרקע בפחמן, הרחקת מזיקים ועוד.
הדרך לבצע חיפוי קרקע היא פשוטה – לאחר ריסוק הגזם ניתן לפזר אותו בשטחי הגינה תוך שמירה על מרווח של כמה סנטימטרים בין הגזם המרוסק לגזעי הצמחים והעצים הקיימים. אם מדובר בשטח נקי המיועד לשתילה, ניתן לפזר את הגזם המרוסק עד כדי כיסוי השטח בשכבה אחידה, ולאחר מכן לפנות אזורים המיועדים לשתילת הצמחים במיקום ובגודל המתאימים.
ריסוק גזם – שימושים נוספים
ריסוק גזם יכול להוות מקור לשימושים אקולוגיים נוספים. "רפד" או מצע לבעלי חיים כמו פרות וסוסים, למשל. גזם מרוסק יכול לשמש גם לצורכי הסקה כאשר השינוע שלו ואפילו השימוש בו נוחים יותר לאחר הריסוק מאשר לפניו (במיוחד כאשר מדובר בענפי עץ גדולים).
מספר רשויות מקומיות בארץ כבר מודעות ליתרונות ריסוק הגזם ומחזור הגזם המרוסק, ומאפשרות לתושבים להעביר גזם למקומות ציבוריים בהם יוכלו לעבור ריסוק וכן מציעות מקומות איסוף של גזם שכבר עבר ריסוק לצורך שימוש בו – אם עבור חיפוי קרקע או כל שימוש אחר.
בזכות ריסוק גזם באמצעות מקצצות או מגרסות, הגזם המרוסק הופך לחומר אורגני חיובי. סילוק הגזם באופן אחר (כמו הטמנה/שריפה/השלכה לפח) מצריך מציאת פתרונות אחרים, דוגמת שימוש בחומרי הדברה, השקיה מוגברת ועוד. לסיכום, ריסוק גזם יוצר משאב ירוק חשוב עבור שטחים חקלאיים ועירוניים, ציבוריים ופרטיים.
תגובות אחרונות